לפני כמה שנים טובות, כשרק הגעתי לתל אביב, לא אהבתי סושי. זה תמיד נראה לי קטן, משעמם והרבה פחות עדיף על כל סגנון אוכל אחר. אני לא אשכח את הפעם הראשונה שחשבתי שזה יכול להיות אחרת, עם הצ'יז רול של אוקינאווה-רול עטוף בטמפורה וטריאקי ובתוכו סלמון, אבוקדו וגבינת שמנת. מן סושי למתחילים שאינו על טהרת הדגים והאצה בלבד, גם מטוגן וגם עם גבינה-סושי מופלא שבזכותו התחיל הרומן שלי עם המטבח היפני.
שמחתי לגלות שאוקינאווה היא מהזן שמחזיק מעמד שנים, בין המסעדות התל אביביות שבאות והולכות, ואפילו יש להם קולקציה חדשה בתפריט. גייסתי את נעמה ותמר, חובבות הסושי, ולפתיחים לקחנו ספירלה שרימפס-שרימפס במעטפת סליליי תפו"א פריכים; שיפודי יאקיטורי- שיפודוני עוף עם פטריות שיטאקי, ירקות מטוגנים ושומשום אסיאתי מוגש ברוטב טריאקי ייחודי; וסלט שורשים יפני מהקולקציה חדשה- סלק, כרוב אדום, גזר, נבטי חמניה, בייבי תרד, אצות וחסות ברוטב ויניגרט אתרוגים.
השרימפס הגיע בצורה יוצאת דופן ומרהיבה ביופיה, תפוחי האדמה הצליחו לשמור על פריכותם ורטבי הצ'ילי והספייסי מיונז נתנו למנה את הטאץ' הראוי. על ארבעת שיפודי היאקיטורי השחומים אמרה נעמה שהם נראים מרשימים ושהמרקם רך וטוב, ותמר טענה שהרוטב של סלט השורשים ממש שווה, עוד לפני שגילתה שמדובר בשילוב האקזוטי "ויניגרט אתרוגים". הסלט עצמו היה נעים ורענן וחתם פתיחה מושלמת לארוחה.
לפני הרולים החדשים שבחרתי עבור החברות, פתחתי את קופסת הצ'יז רול המדוברת, כדי שכולן יבינו מאיפה הכל התחיל. ההסכמה על מושלמות הרול היתה גורפת: "וואוו", "נמס בפה", "איזה כיף, הציפוי נשאר קרנצ'י", "לקחו את הסושי ל- next level".
ואז יכולנו לגשת לשלושה חידושים מהקולקציה: קאריביין רול – צלופח, שרימפס בטמפורה ואבוקדו במעטפת שומשום שחור, ביצי סלמון ונגיעות טריאקי בטעמי דבש ואננס, שהיה לדעת תמר "ממש נימוח, עם טעמים שמתפוצצים בפה"; גונקאנמאקי צלופח – כדורי אורז עטופים באצה, במילוי צלופח, שברי שקדים וטריאקי, שבעיני היה שוס הן מבחינת המראה והן מבחינת השילוב המצוין (שקדים תמיד עושים לי את זה); ורק ה-Shiroi Roll – סי בס, סלמון סקין ואבוקדו במעטפת דניס, עירית, נגיעות ספייסי מיונז ושבבי טמפורה, היה מאכזב. לכולנו חסר בו משהו מה"נועזות" של הרולים האחרים. בנוסף טעמנו גם מספייסי טונה – טונה אדומה ורוטב חריף, שהיה בסך הכל נחמד.
לא פחות משני קינוחים הורסים, חתמו את הארוחה המפנקת: לה ספירל – מוס שמנת ופירות יער עטוף שוקולד לבן בזיגוג רוטב פירות אדומים, שסחט מנעמה את הקריאה "Oh my god"; ובר אגוזים -מוס נוגט עטוף שוקולד ושברי אגוזים על מצע קראנצ'י, מוגש עם רוטב קרמל, שהעלה אסוציאציות שבין מעדן חלב לחטיף טעמי ולגלידה. תמר אמרה שהרגע היא יצאה מחלום, ונעמה, שהלכה על עוד ביס מהצ'יז רול, הכריזה שהיא עדיין בתוך הפנטזיה.
