לפני כמה שנים טובות, כשרק הגעתי לתל אביב, בכלל לא אהבתי סושי. הוא נראה לי קטן, משעמם ונחות לעומת כל סגנון אוכל אחר. את הפעם הראשונה שבה חשבתי שאולי זה יכול להיות אחרת אני לא אשכח: הצ'יז רול של אוקינאווה – רול עטוף בטמפורה וטריאקי, ובתוכו סלמון, אבוקדו וגבינת שמנת. סושי למתחילים שאינו על טהרת הדג והאצה בלבד, אלא מטוגן ומופלא בזכות הגבינה – וממנו התחיל הרומן שלי עם המטבח היפני.
שמחתי לגלות שאוקינאווה היא מהזן שמחזיק מעמד לאורך שנים, בין המסעדות התל אביביות שבאות והולכות, ואפילו הוסיפה קולקציה חדשה לתפריט. גייסתי את נעמה ותמר, חובבות סושי מושבעות, ויצאנו לבחון אותה.
הפתיחים
לפתיחים לקחנו שלושה: ספירלת שרימפס במעטפת סלילי תפו"א פריכים; שיפודי יאקיטורי – שיפודי עוף עם פטריות שיטאקי, ירקות מטוגנים ושומשום אסייתי ברוטב טריאקי ייחודי; וסלט שורשים יפני מהקולקציה החדשה – סלק, כרוב אדום, גזר, נבטי חמניה, בייבי תרד, אצות וחסה ברוטב ויניגרט אתרוגים.
השרימפס הגיע מרהיב ביופיו, תפוחי האדמה שמרו על פריכותם, ורטבי הצ'ילי והספייסי מיונז נתנו למנה בדיוק את הטאץ' הנכון. על ארבעת שיפודי היאקיטורי השחומים אמרה נעמה שהם נראים מרשימים ושהמרקם רך וטוב, ותמר טענה שהרוטב של סלט השורשים ממש שווה – עוד לפני שגילתה שמדובר בשילוב האקזוטי "ויניגרט אתרוגים". הסלט עצמו היה נעים ורענן, וחתם פתיחה מושלמת לארוחה.
הרגע שבו הכל התחיל – הצ'יז רול
לפני שעברנו לרולים החדשים, פתחתי את קופסת הצ'יז רול המדוברת, כדי שכולן יבינו מאיפה הכל התחיל. ההסכמה על מושלמות הרול הייתה גורפת: "וואו", "נמס בפה", "איזה כיף שהציפוי נשאר קרנצ'י", "לקחו את הסושי ל-next level".
החידושים מהקולקציה
ואז יכולנו לגשת לשלושה חידושים. קאריביאן רול – צלופח, שרימפס בטמפורה ואבוקדו במעטפת שומשום שחור, ביצי סלמון ונגיעות טריאקי בטעמי דבש ואננס, שלדעת תמר היה "ממש נימוח, עם טעמים שמתפוצצים בפה". גונקאנמאקי צלופח – כדורי אורז עטופים באצה במילוי צלופח, שברי שקדים וטריאקי, שבעיניי היה שוס הן במראה והן בשילוב המצוין (שקדים תמיד עושים לי את זה). ורק ה-Shiroi Roll – סי בס, סלמון סקין ואבוקדו במעטפת דניס, עירית, נגיעות ספייסי מיונז ושבבי טמפורה – היה מאכזב: לכולנו חסרה בו קצת מה"נועזות" של האחרים. טעמנו גם ספייסי טונה – טונה אדומה ורוטב חריף – שהיה בסך הכל נחמד.
הקינוחים
שני קינוחים הורסים חתמו את הארוחה המפנקת. לה ספירל – מוס שמנת ופירות יער עטוף שוקולד לבן בזיגוג רוטב פירות אדומים, שסחט מנעמה "Oh my god". בר אגוזים – מוס נוגט עטוף שוקולד ושברי אגוזים על מצע קראנצ'י, מוגש עם רוטב קרמל, שהעלה אסוציאציות שבין מעדן חלב לחטיף טעמי ולגלידה. תמר אמרה שהיא בדיוק יצאה מחלום, ונעמה, שהלכה על עוד ביס מהצ'יז רול, הכריזה שהיא עדיין בתוך הפנטזיה.
וזו בדיוק הנקודה: באוקינאווה המעז מנצח. מי שמוכן לצאת מגבולות הסושי המוכר, מגלה מטבח יפני שלא מפחד לשלב טמפורה, גבינה, שקדים וטריאקי – ולנצח בגדול.
